גיל המעבר

תופעות גיל המעבר – מנופאוזה

הגדרה

מנופאוזה (גיל המעבר) הינה התקופה בחיי האישה בה השחלות מפסיקות לתפקד באופן תקין, כלומר מפסיקות את הבשלת הביציות. היכולת להרות נעלמת בהדרגה, הפעילות הוסתית נחלשת ולבסוף נעלמת, והגוף מפסיק את ייצור ההורמונים הנשיים החשובים: אסטרוגן ופרוגסטרון. 

באופן תקין המנופאוזה מגיעה בין גיל 40 לגיל 55, כאשר התהליך מתחיל בשינויים בתדירות ובעוצמת הוסת משך תקופה של כשנתיים עד שלוש ומסתיים בהפסקה מלאה של הדימומים. ישנן נשים אצלן הפסקת הוסת הינה פתאומית. 

הסיבה לתופעות גיל המעבר

הסיבה לסימפטומים הרבים הנגרמים בגיל הבלות הינה הירידה ברמת ההורמון הנשי העיקרי, האסטרוגן. כפי שהוסבר לעיל השחלות מאבדות את תפקודן בשלב זה בחיי האישה, ודעיכתן מביאה לדעיכה ברמת האסטרוגן אותו הן מייצרות   

הסימפטומים

עוצמת הסימפטומים משתנה משמעותית בין הנשים השונות ואף יתכנו מקרים בהם האישה לא תרגיש סימפטומים כלל. הירידה ברמת הורמון האסטרוגן קשורה למספר תופעות המופיעות עם הפסקת המחזור החודשי: 

גלי חום אשר מופיעים עוד לפני הפסקת הוסת ונמשכים בממוצע שנה עד שנתיים לאחר הפסקת הוסת, אולם ב25-50% מהנשים נמשכים גם יותר מחמש שנים לאחר הפסקת הוסת.

יובש בנרתיק הנובע מהפיכת רקמת הנרתיק לדקה יותר, בהעדר השפעת הורמון האסטרוגן. 

שני הסימפטומים הללו הן התלונות הנפוצות ביותר של נשים בגיל המעבר. סימפטומים נוספים כגון שינויים במצב הרוח, הפרעות בשינה, דפיקות לב, וירידה בחשק המיני קשורים כנראה גם הם בירידה ברמת האסטרוגן. סימפטומים נוספים כוללים: כאבי ראש, נטיה לדלקות בדרכי השתן והופעת אי נקיטת שתן מהסוג התלוי במאמץ וכזו שאינה נובעת ממאמץ. 
ישנן בעיות נוספות המופיעות מתחת לפני השטח כתוצאה מהעדר ההורמונים, העיקרית ביניהם הינה אוסטיאופורוזיס שלרוב אינה מאובחנת עד אשר מצבה של האישה קשה והיא סובלת משברים פתולוגיים. בנוסף הוכח בספרות כי הירידה ברמת האסטרוגן גורמת לעליה בתחלואה הלבבית. 

מניעה וטיפול

אין סיבה למנוע את תהליך המעבר, זוהי תופעה טבעית. אולם קיימות שיטות רפואיות המאפשרות לטפל בסימפטומים הקשים הנובעים משינויים הורמונליים אלו. כיום ממולץ  מתן טיפול הורמונלי תחליפי (HRT- Hormone Replacement Therapy)לנשים סימפטומטיות בלבד. הטיפול יעיל בהפחתת הסימפטומים הקשים כגון יובש בנרתיק וגלי חום, ובנוסף נמצא יעיל גם במניעה של הסיבוכים הקשים יותר כגון אוסטאופורוזיס. הטיפול המומלץ מכיל את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, כאשר האסטרוגן מונע את הסמפטומים ואילו הפרוגסטרון מטרתו למנוע השפעה שלילית של האסטרוגן על רירית הרחם. לפיכך נשים לאחר כריתת רחם מטופלות בתכשיר המכיל אסטרוגן בלבד. בזמן טיפול הורמונלי תחליפי על האישה להיות במעקב צמוד אצל הרופא המטפל שיכלול מלבד בדיקה גניקולוגית שגרתית בדיקת שד וממוגרפיה אחת לשנה.

עם העליה בגיל יורדת ספיגת הסידן דרך המעי, וכך, גם נשים אשר תזונתן מאוזנת נאלצות ליטול תוסף סידן, מעל גיל 50 מומלץ לצרוך 1200 מ”ג סידן ביממה על מנת לספק את כמות הסידן לה נזקקת האישה. 

ניהול אורך חיים הכולל פעילות גופנית סדירה ותזונה נכונה(דלת כולסטרול ושומנים) תורמת לשיפור התפקוד הלבבי ולשימור מסת העצם.
קיימים תכשירים נוספים, המכילים פיטואסטרוגנים(אסטרוגן מן הצומח) וקוהוש שחור אשר אינם דורשים מרשם רופא ויכולים להקל באופן חלקי את גלי החום.