גורמי סיכון של צניחת רחם ונרתיק

גורמים חזקים

לידה נרתיקית
כל לידה נוספת עד 5 לידות מעלה את הסיכון לצניחה ב%10-20(4) מחקר שוודי מצא ששכיחות צניחת אברי אגן גבוהה יותר בנשים שילדו (44%) מאשר בנשים שלא ילדו (%5.8) .(16) מקובל לחשוב שלידה גורמת נזק לעצבים הפודנדליים, לחיתולית [פסיה] ולמבנים החיוניים לתמיכה באברי האגן (9 ,7).

נשים מבוגרות
גיל מבוגר הנו גורם סיכון לצניחת אברי אגן עקב שינויים באלסטיות רקמת החיבור ובחוזק השרירים, המתרחשים בתהליך ההזדקנות (7).

אינדקס מאסת גוף (BMI) גבוה
השמנת יתר הנה גורם סיכון בלתי תלוי לצניחת אברי אגן (4), ככל הנראה השמנה גורמת או מחמירה צניחה ע"י עליה בלחץ התוך בטני.

ניתוחים קודמים לצניחה
כמעט %30 מהנשים עוברות יותר מניתוח אחד לתיקון צניחה (17).

גורמים גנטיים
ישנו סיכון גבוה יותר לצניחה באישה לה אחות או אם המדווחות על צניחה (18), הוכח כי וריאנט בגן LAMC1 היה שכיח יותר פי 5 בקרב נשים עם צניחת אברי אגן לעומת האוכלוסייה הכללית (19) שינוי זה משפיע על אתר הקישור לגורם גרעיני המווסת ע"י אינטרלאויקין 3 (NFIL3 ) גורם שעתוק דנ"א אשר מבוטא ברקמת הנרתיק. על כן, מוטציה באזור זה עשויה להגביר את הרגישות לצא"א בגיל מוקדם (19).

גזע לבן
אף שאין די מחקרים לדבי הבדלים בין גזעיים, נראה שנשים לבנות נמצאות בסיכון הגבוה ביותר לצא"א (4).

גורמים חלשים

עליה בלחץ התוך בטני
משוער שעליה בלחץ התוך-בטני (מחלה חסימתית כרונית של דרכי האויר, מאמץ בשירותים, עצירות, הרמת משקלים כבדים ופעילות גופנית) יכול להוביל לצניחת אברי האגן. הפאתופיזולוגיה היא כנראה ע"י נזק איסכמי למבנים העצבים והשריריים האחראים על התמיכה באברי האגן (9 ,7 ,20).