על פי נתונים בספרות ההערכה היא שאחת מתוך חמש נשים עד גיל 60 סובלות מבעיה תפקודית של הסוג האנאלי. תפקוד תקין של הסוגר האנאלי תלוי בשלמות של שרירי הסוגר ועצבוב תקין. פגיעה באחד מהשניים יכול לגרום לתפקוד לקוי של הסוגר.
מבין גורמי הסיכון העיקריים, מוזכרים לרוב לידות טראומתיות אשר גורמות לפגיעה של שרירי האגן והסוגרים האנאליים, בעיות נוירולוגיות, גנטיקה ובעיות של המערכת הקולורקטאלית.
ההסתמנות הקלינית של פגיעה בסוגר האנאלי יכולה לבוא לידי ביטוי:
- אי שליטה על גזים במצבים שונים
- אי שליטה על הצואה
אבחנה מבוצעת בעיקר בהסתמך על היסטוריה רפואית, ובדיקה פיזקאלית לצורך הערכה של חוזק ושתפקוד שרירי הסוגר האנאלי. לעיתים ניתן להמליץ על מנומטריה כבדיקת עזר, לצורך בדיקה של חוזק ותפקוד שרירי הסוגר האנאלי.
טיפולים מוצעים:
- המלצה על שינוי בדיאטה, מבוצע בשילוב עם מומחה לדיאטה מוסמך
- פיזיותרפיה של רצפת האגן- כולל ביופידבק לצורך חיזוק שרירי הסוגר האנאלי ושיפור תפקוד הסוגר.
- ניתוחים משקמים-לרוב מוצע כאפשרות אחרונה לאחר שכול האפשרויות הטיפוליות האחרות לא צלחו.
- בדצמבר 2013, הוצב סקראלי אושר כטיפול ע”י משרד הבריאות. טיפול זה מוכר בארה”ב ובעולם המערבי החל משנת 1996. יעילותו בקרב נשים עם אי נקיטת צואה נע סביב 60-70%.
- לצורך הערכה אודות התאמה ואפשרות של ביצוע השתלה נתן לפנות למרפאתו של פרופ’ ליאור לבנשטיין
