צניחת רחם

הסימנים העיקריים מבחינה קלינית הם: אי נוחות, תחושה של מלאות, כובד ולחץ בנרתיק. במקרים בהם הצניחה מתקדמת יותר, נשים מדווחות על קושי בישיבה. נשים מרגישות שהנרתיק או הרחם צונחים, בעיקר כאשר חומרת הצניחה מגיעה לאזור הנרתיק ולאזור מפתח הפות. מבחינת דרגת חומרה הצניחה לא חייבת לעבור את המפתח כדי שהאישה תרגיש.

צניחה של אברי האגן יכולה להשפיע גם על ריקון השלפוחית, ובמקרים של צניחה מתקדמת, נשים לעיתים סובלות מקושי בריקון שלפוחית השתן. צניחה של אברי האגן גורמת לעיוות האנטומיה של השלפוחית והשופכה. במקרים של צניחה, השופכה דרכה מתרוקנת שלפוחית השתן מתעקלת, ועל למנת לשחרר את החסימה, נדרש לא פעם לדחוף פנימה את הבלט שנוצר מהצניחה כדי להתרוקן. במקרים היותר חמורים, אך הנדירים, חוסר היכולת להתרוקן עלול לגרום גם לפגיעה בכליות. נשים הסובלות מהתופעה מפתחות גם קושי לקיים וליהנות מיחסי מין, כתוצאה מהתחושה שמשהו לא בסדר בנרתיק. באופן טבעי, האפקט של הצניחה פוגע בדימוי העצמי שלהן, וככל שהפגיעה בדימוי העצמי חזקה יותר, כך מחמירה אצל אותן נשים בעיית התפקוד המיני.

אבחון מבוצע  בעזרת בדיקה פיזקאלית במנוחה ובעמידה.
טיפול שמרני כולל מעקב, פיזיותרפיה ושימוש בטבעות פסרי. התערבות כירורגית תיתכן בגישה בטני או נרתיקית עם או בלי שימוש ברשתות לחיזוק התמיכה של אברי האגן.
דימום נרתיקי, הפרשות חריגות, כאב בעת קיום יחסי מין, אצירת שתן וכאבי אגן כרוניים הינם  סיבוכים אפשריים של טיפול בצניחה של אברי האגן.