אחת מהסיבות השכיחות ביותר לפנייה לייעוץ לרופא נשים. את הציסטות, הידועות בשמן העברי (כיסיות) ניתן לסווג לקבוצות לפי המבנה ומהלך הקליני. ברוב המקרים מדובר בממצאים שחלתיים שפירים אשר מאובחנים לראשונה בבדיקה גניקולוגית שגרתית.
בגיל הפוריות ציסטות תפקודיות (פונקציונאליות) עם מבנה דופן חלק ונוזל צלול בתוכן הינו הסוג השכיח ביותר . קיימים סוגים נוספים של ציסטות אותן מקובל לסווג לפי מבנה: דרמואידליות, אנדומטריומה, ציסטה פוליקולארית, ציסטות הקשורות לגידולים ממאירים.
קלינית במקרים של ציסטות גדולות תיתכן תחושה של חוסר נוחות בבטן תחתונה וכאבים, עם כי על פי רוב ציסטות שחלתיות לא גורמות לכאבים.
אבחון מבוצע באמצעות בדיקה נרתיקיות ובדיקות עזר: בדיקת על קול.
על מנת לקבוע כיצד להמשיך לעקוב ולטפל אחר האישה חשוב לבצע איפיון קפדני של הציסטה.
בעזרת בדיקת העל קול – ניתן לתאר את מבנה הציסטה, וזרימות של כלי דם בשחלה ובאזור דופנות הציסטה.
במרבית המקרים ציסטות פשוטות נעלמות באורח עצמוני בפרק זמן של חודש עד חודשיים.
על פי רוב מקובל לזמן נשים אלו לבדיקה חוזרת לאחר המועד המחזור הוסתי הקרוב לצורך הערכה חוזרת.
במקרים בהם הציסטה גדלה או בעלת מבנה שונה מציטסה פשוטה אשר גורמת לתסמינים קליניים של כאב מקובל לבצע ניתוח לכריתת ציסטה או שחלה בהתאם לממצא וגיל המטופלת.
כיום מרבית הניתוחים מבוצעים בגישה לאפרוסקופית.
היתרון בגישה לאפרוסקופית, משך זמן החלמה קצר ללא חתך גדול על גבי הבטן.