הפוסט ניתוחים רובוטיים בגינקולוגיה שפירה: בין דיוק טכנולוגי לניסיון קליני הופיע לראשונה ב-פרופ' ליאור לבנשטיין.

נשאיות של מוטציות בגן BRCA1 ו-BRCA2 מצויות בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד ושחלה. ההמלצה הרפואית המקובלת לנשים אלה, במיוחד לאחר סיום פריון, היא ביצוע כריתת שחלות וחצוצרות מניעתית (Risk-Reducing Salpingo-Oophorectomy – RRSO), אשר מצמצמת באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן שחלות או סרטן ראשוני של הצפק.

הגישות הכירורגיות המקובלות:

באופן מסורתי, כריתת שחלות מבוצעת בגישה לפרוסקופית דרך דופן הבטן, לרוב באמצעות מספר חתכים קטנים. עם השנים התפתחה הגישה הלפרוסקופית הנרתיקית – vNOTES (vaginal Natural Orifice Transluminal Endoscopic Surgery) – כחלופה חדשנית, מזערית וללא חתכים חיצוניים. גישה זו מאפשרת לבצע את הניתוח דרך הנרתיק, תוך שימוש בציוד אנדוסקופי מתקדם, עם תוצאה תפקודית ואסתטית מיטבית.

חלוצי הגישה בישראל: פרופ' ליאור לבנשטיין ופרופ' מרדכי גולדנברג.

בישראל, מהלך ההטמעה של גישת ה‌vNOTES הובל על ידי פרופ' ליאור לבנשטיין ופרופ' מרדכי גולדנברג, מהראשונים שזיהו את הפוטנציאל של השיטה והחלו בביצוע שגרתי של ניתוחים בגישה זו. השניים יזמו והוציאו לפועל סדנאות הכשרה ייעודיות לרופאים גינקולוגים וכירורגים ברחבי הארץ, במטרה להנחיל את עקרונות הגישה ולהרחיב את השימוש בה במרכזים רפואיים נוספים. הובלה זו תרמה באופן משמעותי להנגשה של השיטה למטופלות רבות, והניחה את היסודות להמשך פיתוח בתחום הניתוחים הזעיר-פולשניים ברפואת נשים בישראל.

יתרונות הגישה הווגינלית לפרוסקופית (vNOTES):

1. היעדר חתכים בדופן הבטן – מפחית כאב לאחר הניתוח, ומקצר את תקופת ההחלמה.
2. סיכון נמוך יותר לזיהומים – במיוחד בקרב נשים עם BMI גבוה.
3. שימור רצף דופן הבטן – רלוונטי במיוחד לנשים שעברו ניתוחים קודמים או הסובלות מבקע.
4. חזרה מהירה לשגרה – רבות מהמטופלות משתחררות ביום הניתוח או ביום שלמחרת.

שיקולים ייחודיים לנשאיות BRCA:

בקרב נשאיות BRCA, ישנה חשיבות לא רק לכריתה מלאה של השחלות והחצוצרות, אלא גם לסקירה מדוקדקת של חלל האגן והפריטונאום, לצורך שלילת תהליך ממאיר בשלב מוקדם. הגישה הלפרוסקופית הנרתיקית מאפשרת סקירה אנדוסקופית של חלל האגן, אם כי לעיתים ייתכן צורך בשילוב עם לפרוסקופיה בטנית לשם הערכה מלאה של הבטן העליונה.

מגבלות ואתגרים:

• עקומת למידה תלולה – ניתוח בגישה זו מחייב ניסיון ומיומנות כירורגית גבוהה.
• התוויות סלקטיביות – פחות מתאימה לנשים עם ניתוחי אגן קודמים מורכבים או הידבקויות.
• זמינות מוגבלת – לא כל מרכז רפואי בארץ מציע את הגישה.

לסיכום:

כריתת שחלות מניעתית בגישת vNOTES מהווה חלופה מתקדמת ובטוחה לנשאיות BRCA לאחר סיום פריון. הטכניקה מאפשרת טיפול זעיר-פולשני, נטול חתכים חיצוניים, עם שיעור סיבוכים נמוך ותוצאות קליניות ואסתטיות מיטביות. שילוב הידע והניסיון של חלוצים רפואיים, כדוגמת פרופ' לבנשטיין ופרופ' גולדנברג, עם מערך הכשרה נרחב, מאפשר להפוך את הגישה הזו לחלק בלתי נפרד מהרפואה המונעת האישית והמותאמת.

לחצו כאן למידע נוסף: ניתוח vNOTES לכריתת שחלות ללא צלקות

הפוסט כריתת שחלות בגישה לפרוסקופית נרתיקית (vNOTES) לנשאיות BRCA: ניתוח ללא חתכים בטניים הופיע לראשונה ב-פרופ' ליאור לבנשטיין.

מאת: פרופ’ ליאור לבנשטיין

מומחה לגינקולוגיה ומיילדות וכירורגיות שיקום רצפת האגן (אורוגינקולגיה),

מנהל יחידת נשים ואחראי השירות האורוגינקולוגי בקריה הרפואית רמב”ם.

5,000 נשים בשנה, מגוון גישות ניתוחיות.

בכל שנה מבוצעים בישראל אלפי ניתוחים לכריתת רחם בקרב נשים הסובלות מרחם שרירני מוגדל, משינויים טרום ממאירים או ממאירים ברחם, בצוואר הרחם ובשחלות, מצניחה של איברי האגן והרחם או מדימום וסתי מוגבר או לא סדיר שטיפול תרופתי לא נתן לו מענה.

בעבר, ניתוחים לכריתת רחם נחשבו לניתוחים כירורגיים מורכבים שחייבו את פתיחת הבטן.

עם התקדמות הרפואה, פותחו טכנולוגיות לפרוסקופיות שאפשרו ביצוע כריתת רחם

באמצעות חתכים בדופן הבטן והחדרת מכשור אופטי וניתוחי. כמו כן, בוצעו ניתוחים רובוטיים לכריתת הרחם דרך חתך בודד באזור הטבור, אך גישה זו לא הציגה ערכים מוספים בהשוואה לגישה הלפרוסקופית.

vNOTES כריתת רחם בגישה וגינלית חדשנית, ללא חתכים.

בשנים האחרונות פותחה שיטה חדשנית לכריתת רחם בגישה וגינלית (דרך הנרתיק), המהווה קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית: טכנולוגייתvNOTES  Vaginal natural orifice) transluminal endoscopic surgery).

שיטה זעיר פולשנית זו, המיושמת בשירות האורוגינקולוגי בקריה הרפואית רמב”ם – מהמרכזים הרפואיים המובילים בעולם בתחום זה, מאפשרת כריתת רחם, עם או בלי השחלות והחצוצרות – בהתאם לנסיבות הרפואיות, ללא חתכים וללא צלקות.

שיטת ה- vNOTES – כל היתרונות בגישה אחת

מעל 100 מטופלות שנותחו בגישה זו בשנה האחרונה ברמב”ם, הביעו שביעות רצון גבוהה מהניתוח, מתהליך ההחלמה ומהתוצאות, בזכות יתרונות המשמעותיים שמציגה השיטה:

• מניעת סיבוכים הנובעים מחתכים בטניים
• היעדר חתכים מפחית את הסיכון להתפתחות זיהומים
• אשפוז קצר – במרבית המקרים נדרשת השגחה למשך הלילה בלבד
• רמת כאב נמוכה משמעותית מכל גישה אחרת, המפחיתה את הצורך במשככי כאבים
• יתרון אסתטי – ללא צלקות בדופן הבטן
• תקופת החלמה מהירה יותר מכל גישה אחרת – ניתן לחזור לפעילות שגרתית תוך ימים ספורים, על פי הנחיות הרופא המטפל

הומלץ לך לעבור ניתוח לכריתת רחם?

למידע נוסף על ניתוח vNOTES לכריתת רחם ולתיאום פגישת ייעוץ עם פרופ’ לבנשטיין

במרפאת אורוגינקולגיה בתל אביב ובחיפה לחצי כאן

הפוסט כריתת רחם ללא צלקות הופיע לראשונה ב-פרופ' ליאור לבנשטיין.

את לא לבד: אחת מכל 3 נשים סובלת מדליפת שתן במאמץ

אם בזמן האחרון את נמנעת מהשתתפות באירועים חברתיים, מפעילות גופנית ומיציאה לטיולים בחיק הטבע מחשש לדליפת שתן בעת מאמץ, את לא לבד. מסתבר שאחת מכל 3 נשים בוגרות סובלת מדליפת שתן במאמץ – תופעה ששכיחותה עולה עם הגיל. ההריונות, הלידות, הפסקת המחזור ושינויים פיזיולוגיים נוספים שנשים כמוך חוות במהלך החיים, מובילים לפגיעה בתפקוד שלפוחית השתן. כתוצאה מכך, בעת מאמץ גופני כגון פעילות ספורטיבית, הרמת משא כבד, ריקוד ואפילו שיעול, עיטוש וצחוק, נוצר לחץ תוך בטני אשר גורם לשלפוחית להתכווץ.

מכיוון שמנגנון הסוגרים פגוע, התוצאה היא דליפת שתן אשר פוגעת באיכות החיים ובתפקוד היומי. לא נעים, אבל ממש לא בושה! יש טיפול לדליפת שתן במאמץ. אם חשבת שזה גורלך ועליך ללמוד לחיות עם דליפות השתן, יש לנו חדשות בשבילך: במרבית המקרים ניתן לטפל בתופעה המטרידה בהצלחה ולחזור במהירות לשגרת החיים.

במרפאת האורוגינקולוגיה בתל אביב ובחיפה, צוות הרופאים ואני פוגשים מדי יום נשים שהבינו שתופעת בריחת השתן במאמץ פוגעת בדימוי העצמי שלהן, בשגרת החיים, בהיגיינה האישית, בקשר עם בני הזוג, בחיי החברה וגם בארנק – עקב הצורך לרכוש מוצרי ספיגה ייעודיים.

נשים אלו התגברו על מחסום הבושה וחוסר הנעימות ועשו את הצעד הראשון שיוביל אותם לחיים ללא דליפות: בדיקת אבחון וייעוץ.

20 דקות ודליפות השתן נעלמות – ללא כאבים וללא תופעות לוואי.

לשמחתנו, הרפואה המודרנית מעמידה לרשותנו כיום טיפולים כירורגיים מתקדמים ויעילים לנשים שגישות טיפוליות שמרניות (כגון: פיזיותרפיה, ביופידבק, גירוי חשמלי והתקנים נרתיקיים) לא שיפרו את מצבן.

במסגרת ההליך הכירורגי הזעיר-פולשני והקצר (עד 20 דקות) שאנו מבצעים בהרדמה מקומית או אזורית ונקרא TVT (Tension-free vaginal tape), אנו מחדירים סרט סינתטי מיוחד דרך הנרתיק אל מתחת לצינור השופכה. ה-TVT מאפשר לשלפוחית השתן להתרוקן, אך מספק לה את התמיכה הנדרשת למניעת דליפות שתן במאמץ. ה-TVT מונח במקומו ומתקבע באמצעות רקמת צלקת ללא תפרים. בתום ההליך ששיעור הצלחתו עומד על 90-85%, תחזרי במהירות לשגרת חייך ותיפטרי מדליפות השתן.

סובלת מבריחת שתן במאמץ?

אל תתביישי ואל תתעלמי מהתופעה. לתיאום פגישת אבחון וייעוץ

במרפאת אורוגינקולגיה בתל אביב ובחיפה לחצי כאן

הפוסט סובלת מדליפת שתן במאמץ? טיפול קצר ויעיל יחזיר אותך לשגרת החיים הופיע לראשונה ב-פרופ' ליאור לבנשטיין.

ככל שמתקרבים לגיל הפסקת הווסת חשוב למצוא רופא נשים שיהיה ער ורגיש לתופעות הגופניות והפסיכולוגיות של נשים בגיל המעבר וכן שיהיה מעודכן בכל הטיפולים בסימני גיל המעבר כמו גלי חום. בעיקר בעידן זה שהסיכונים וההשפעות שיש לטיפולים בתופעות גיל המעבר שנויים במחלוקת.

אם מצאת רופא נשים שאת יכולה לסמוך עליו הרי שאת ברת מזל. אם לא אזי התייעצי בחברות או בקשי הפנייה מרופא המשפחה שלך, חשוב למצוא רופא נשים שמטפל בעיקר בנשים לאחר תקופת הפוריות. ייתכן ותיאלצי לעבור בין מספר רופאים עד שתמצאי את האחד שהכי מתאים לך.

הבדיקה כמו אצל כל רופא הבדיקה מתחילה בשאלות כלליות . רופא הנשים ישאל אותך על ההרגלים שלך (תזונה, עישון ופעילות גופנית), כמו גם על מחלות במשפחה ומחלות בעברך. כמו כן תישאלי על עברך המילדותי (כולל הפלות בעבר) וכן שאלות על הרגלייך המיניים, כמו האם את פעילה מבחינה מינית, האם יש לך ריבוי שותפים מיניים ובאילו אמצעי מניעה את משתמשת.

כדאי שיהיה לך “לוח מחזורים” שתראי לרופא הנשים שלך, שינויים בתדירות המחזור ,ובכמות הדימום עשויים להעיד על קירבה של גיל הבלות או לחילופין על בעיה בריאותית. בנשים מבוגרות כדאי לשים לב למצבים פתולוגיים בדפוס המחזור, שיכולים להעיד על ממאירות. לעיתים אי-סדירות של המחזור אינה מרמזת דבר אולם, רופא הנשים ינסה למצוא את הסיבה לכך.

הבירור יכול לכלול ביצוע אולטרה-סאונד של הרחם והשחלות וכן ביצוע מבחנים הורמונאליים לבדוק האם אכן מדובר בסימנים של גיל הבלות. כיון שהרבה פעמים רופא הנשים הוא הרופא היחיד שהאישה רואה, עליו לבצע בדיקות גופנית מקיפה וכן בדיקות מעבדה. בנוסף נשים אשר אינן עם בן-זוג קבוע או/ו שאינן בטוחות לגבי בריאותו המינית צריכות להיבדק גם למחלות המועברות ביחסי-מין כמו כלמידיה ותסמונת הכשל החיסוני הנרכש (איידס).

נשים מעל גיל 40 צריכות לעבור גם בדיקה של פי הטבעת למציאת דם ולשלילת גידולים. הבדיקה כרוכה באי-נוחות מסוימת אך אם היא מבוצעת כהלכה אזי אי-נוחות זו היא מזערית. מהי התדירות בה על אישה להיבדק אצל רופא הנשים שלה? חלק מהרופאים מסכימים כי אצל נשים בריאות מספיק פעם בשנה, אולם חלק אחר ממליץ על פעמיים בשנה. מומלץ כי נשים מעל גיל 40 יבקרו פעמיים בשנה על מנת לגלות מחלות וגידולים בשלבים מוקדמים שלהן.

במידה והאישה רואה שינויים במצבה הגופני כמו: דימום בין מחזורים, דימום רב בזמן מחזור, כאבים בזמן משגל, כאבים באגן או התנפחות שלו. התנפחות פתאומית של הבטן עלולה להעיד על סרטן השחלות או שרירן ברחם.

הפוסט נשים מעל גיל 40: מה לבדוק אצל רופא הנשים הופיע לראשונה ב-פרופ' ליאור לבנשטיין.

מהם זיהומים נרתיקיים?

זיהומים בנרתיק (Vagina) הם תופעה שכיחה אשר רוב הנשים חוות סוג מסויים שלה לפחות פעם אחת בחיים. שניים מסוגי הזיהומים השכיחים ביותר בישראל הם דלקת נרתיק בקטריאלית (BV) ופטרת הקנדידה.

מה זה BV?

BV הוא מצב בו האיזון הטבעי של החיידקים הנמצאים בנרתיק משתנה. לנשים עם BV כמות גבוהה יותר של חיידקים בלתי רצויים ובמקביל פחות חיידקים הגנתיים רגילים.

מהי פטרת הקנדידה?

פטרת הקנדידה נגרמת בדרך כלל על ידי אורגניזם פיטרייתי או ממוצא שמרים הנקרא קנדידה.

מה ההבדל בין BV לפטרת הקנדידה?

למרות שגם BV וגם פטרת הקנדידה הם זיהומים נרתיקיים, BV נגרם מחיידק, בעוד שפטרת הקנדידה נגרמת מאורגניזם פטרייתי או ממוצא שמרים הנקרא קנדידה. בבדיקה מקרוסקופית של הפרשה מהנרתיק ניתן לראות כי החיידקים והשמרים, נראים שונים מאוד אחד מהשני. לנשים הסובלות מ- BV יהיו תסמינים שונים מנשים הסובלות מפטרת הקנדידה.

מהם התסמינים של BV ושל פטרת הקנדידה?

ל- BV ריח ‘דגי’ בלתי נעים והפרשה דלילה הדומה לחלב. BV אינו גורם בדרך כלל לגירוי או גירוד, למרות שהדבר יתכן במקרים מסויימים. בהשוואה התסמינים של פטרת הקנדידה הם הפרשה הדומה לגבינת קוטג’ וגירוד ללא ריח. חשוב שתדעי איזה סוג זיהום יש לך. לזיהומים השונים נדרש טיפול שונה. לדוגמא, אם יש לך BV, טיפול הפטרת לא יעזור. רופאך הוא הגורם המוסמך לייעץ איזה זיהום יש לך.

איך מקבלים BV?

הגורם המדוייק ל- BV אינו ידוע. לעיתים נמצא גם אצל נשים שאינן פעילות מינית. אך נראה כי השכיחות גבוהה יותר אצל נשים עם תחלופה גבוהה של בני זוג, נשים שלהן בן זוג חדש ונשים עם עבר של פעילות מינית ממושכת.

איך מאבחנים BV?

לשם אבחון BV הרופא יכול לבדוק את רמת החומציות של ההפרשה הנרתיקית על ידי שימוש בנייר pH. לנשים עם BV תהיה הפרשה בסיסית יותר בהשוואה לרמת החומציות של הפרשה נרתיקית תקינה. בנוסף לאחר הוספת חומר כימי הנקרא הידרוקסיד האשלגן להפרשה הנרתיקית, ניתן להריח ‘ריח דגים’.

עד כמה BV ופטרת הקנדידה שכיחים?

קרוב לוודאי שרוב הנשים יחוו דלקת נרתיקית בשלב זה או אחר בחייהן. ולמרות שמעט אנשים שמעו על BV, הוא נחשב היום נפוץ יותר מפטרת הקנדידה.

איך מטפלים ב- BV?

כיוון שה-BV נגרם על ידי תערובת חיידקים, ניתן להשתמש בתכשירים אנטיבקטריאלים שונים לטיפול. השפעת התכשירים השונים על החיידקים משתנה. התכשירים ניתנים בדרכי מתן מגוונים כמו טבליות, משחות ולאחרונה גם ג’ל. תרופות ל- BV ניתן להשיג רק באמצעות מרשם רופא.

· מה קורה אם לא מטפלים ב- BV?

BV אינו נעלם מעצמו. חשוב לטפל ב- BV בצורה נאותה. BV שאינו מטופל עלול לגרום לדלקת ברחם ובשחלות ואף להשפיע על הפוריות וההריון.

הפוסט גינקולוגיה ובריאות האישה FAQ (שאלות נפוצות) הופיע לראשונה ב-פרופ' ליאור לבנשטיין.

בנוסף להתמודדות עם גלי חום, עם תנודות במצב רוח, ועם תסמינים נוספים שמלווים חדלון וסת רגיל, הרי שנשים רבות שחוות חדלון וסת מוקדם נאלצות להתמודד גם עם דאגות פיזיות ורגשיות נוספות. לדוגמא, היות וחדלון וסת מציין את סיום שנות הפוריות, נשים שמעוניינות להרות, נוטות להיתקל בקשיים.

מהם התסמינים של חדלון וסת מוקדם?

תסמיני חדלון וסת מוקדם זהים לעתים קרובות לאלה שנחווים על ידי נשים שעוברות חדלון וסת טבעי, ועלולים לכלול אי-סדירות או החסרת מחזורי וסת, שינויים בעוצמת הדימום הווסתי שעשוי להיות כעת כבד או קל יותר מהרגיל, גלי חום (תחושה פתאומית של חום שמתפשט על פני פלג הגוף העליון). תסמינים אלה מציינים שהשחלות מייצרות פחות אסטרוגן.

בכפיפה אחת עם תסמינים אלה, יש נשים שחוות:

• יובש של הנרתיק (יתכן שהנרתיק ישתנה וייעשה יותר דק ופחות גמיש)
• אובדן שליטה על שלפוחית השתן (אי יכולת התאפקות)
• שינויים רגשיים (רגזנות, תנודות במצב הרוח, דיכאון בדרגה מתונה).
• יובש בעור, בעיניים או בפה
• נדודי שינה
• ירידה בחשק המיני.

אם גילך מתחת ל-40 ואחד או יותר מהמצבים המפורטים לעיל מתייחסים אליך, עליך לפנות לרופאך כדי לברר האם את עוברת חדלון וסת מוקדם:

• את עוברת כימותרפיה או הקרנות.
• את או בן משפחה סובלים מהפרעה בחיסון העצמי (תהליך אוטואימוני), כגון תת-פעילות בלוטת התריס, רעלת בלוטת התריס (מחלת גרייב) או זאבת (לופוס).
• את מנסה להרות ללא הצלחה במשך יותר משנה.
• אמך או אחותך עברו חדלון וסת מוקדם.

כיצד מאבחנים חדלון וסת מוקדם?

ראשית, קרוב לוודאי שרופאך יבצע לך בדיקה גופנית ויורה על בדיקת דם כדי לשלול מצבים אחרים, כגון היריון והפרעות בבלוטת התריס. הוא גם עשוי להורות על בדיקה שמודדת את רמות האסטרדיול שלך. רמות נמוכות של אסטרדיול, שהוא צורה של אסטרוגן, עשויות להעיד על ירידה בפעילות של השחלות. כשרמות האסטרדיול הן מתחת ל-36, עשוי הדבר להצביע על כך שאת חווה חדלון וסת.

יחד עם זאת, הבדיקה החשובה ביותר שמשמשת לאבחון חדלון וסת מוקדם היא בדיקת דם שמודדת ‘הורמון מגרה זקיק’ (FSH). זהו ההורמון שגורם לשחלות שלך לייצר אסטרוגן. כאשר השחלות שלך מאטות את ייצור האסטרוגן, רמות ה-FSH עולות. כשרמות אלה מטפסות מעל ל-30 או ל-40 יחידות תוצאה (mIU/mL), הדבר מעיד לרוב שאת עוברת חדלון וסת.

אילו שאלות בריאותיות מטרידות נשים שחוות חדלון וסת מוקדם?

כמו אצל כל אישה בחדלון וסת, גם אצל נשים בחדלון וסת מוקדם נמדדות רמות אסטרוגן מופחתות על רקע הירידה בייצורו על ידי השחלות. רמות נמוכות של אסטרוגן עשויות להוביל לשינויים בבריאות הכללית של האישה ולהגביר את הסיכון למצבים רפואיים ספציפיים, כגון דלדול עצם (אוסטאופורוזיס). סיכונים בריאותיים נוספים שקשורים עם אובדן האסטרוגן כוללים סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס ולסרטן השחלה, סיכון למחלת מיסב השן ולאיבוד שיניים, וסיכון להתהוות קטרקט.

יתר על כן, בהשוואה לחדלון וסת טבעי, נשים שחוות חדלון וסת מוקדם נאלצות לעבור פרק זמן ארוך יותר מחייהן ללא היתרונות ההגנתיים שטמונים באסטרוגן העצמי שלהן. מסיבה זו, הן מצויות בסיכון גבוה אף יותר לבעיות הבריאות שנמנו לעיל ושקשורות לחדלון וסת.

כיצד ניתן לטפל בחדלון וסת מוקדם?

ניתן לטפל בתסמינים ובסיכונים הבריאותיים של חדלון וסת מוקדם, כמו גם בסוגיות הרגשיות שעשויות להתלוות לו, באופן הדומה לשיטות שנהוגות בטיפול בחדלון וסת טבעי. בנוסף, יתכן שנשים שמתמודדות עם אי-פריון שנגרם עקב חדלון וסת מוקדם, ירצו לברר את האפשרויות שעומדות לפניהן עם רופאן או עם מומחה לפוריות.

האם חדלון וסת מוקדם הוא מצב הפיך?

לא. חדלון וסת מוקדם נובע מתהליך פיזיולוגי יסודי. מרגע שתהליך זה החל להתרחש, לא סביר שהמצב ישוב לקדמותו.

הפוסט חדלון וסת מוקדם הופיע לראשונה ב-פרופ' ליאור לבנשטיין.

על פי מחקר אפידימיולוגי גדול נמצא כי קיימת עלייה מתמדת בשכיחות דלף השתן עם עלייה בגיל. בקבוצת הגיל שבין 20-39 שנה שכיחות בתופעה היא כ 7%, נשים בגילאי40-59 17%, 60-79 23% ומעל 80 שנה 31%.

מגוון הטיפולים אשר מוצע כיום לנשים עם תסמונת השלפוחית הרגיזה כולל:

1. טיפול התנהגותי אשר כולל שינוי בהרגלי צריכת הנוזלים ותכיפות ריקון השלפוחית על פי זמנים קצובים.
2. טיפול פיזיותרפי אשר כולל שיפור שליטה וחיזוק של שריר רצפת האגן.
3. טיפול תרופתי- שמטרתו להרגיע את ההתכווצויות הבלתי רצוניות של השלפוחית ולשכך את תחושת התכיפות שקיימת באופן מתמיד.
4. הזרקה של רעלנים מסוגBotulinumלשרירי השלפוחית, אשר מטרתם להרפות את שרירי השלפוחית.

בשנת 1997 אושר לראשונה בארה”ב ע”י ה FDA השתלת קוצב סקראלי שמטרתו לשלוט על פעילות השלפוחית הרגיזה. הקוצב קיבל עד כה אישור ל 3 התוויות עיקריות:

1. תסמינים של תכיפות ודחיפות.
2. תסמנים של תכיפות ואי שליטה במתן שתן.
3. בעיות בריקון של השלפוחית ממקור לא חסימתי.

מאחר ומדובר בטיפול כירורגי, מקובל להציע את הטיפול הנ”ל לאחר שמוצו טיפולים שמרניים קודמים.

הפעולה מבוצעת תחת טשטוש עם אלחוש מקומי. הפעולה נמשכת כ 30 דקות. לאחר הפעולה המטופלת נמצאת תחת השגחה למשך שעתיים לפני שהיא משוחררת לביתה. יעילות הטיפול הינה סביב 70% הצלחה. הנושא של גירוי עצבי כטיפול בבעיות השלפוחית קבל תאוצה אדירה בשנים האחרונות. כיום מתבצעים ניסויים אשר מטרתם לבחון את יעילות הקוצב כטיפול לבעיות של העדר שליטה במתן צואה, וכאבים כרוניים באגן.

ד”ר לבנשטיין מוסר כי בימים אלו הוא פועל נמרצות להכנסת טיפולים אלו לסל הטיפולים של משרד הבריאות.

גינקולוגים ממליצים על אומגה 3 לכל הנשים ההרות והמניקות

אם את בהריון או מיניקה כדאי שתשאלי את עצמך: דגים כבר אכלת היום? ואתמול? ושלשום?

אם התשובה היא לא, כדאי שתמשיכי לקרוא…

כל אישה הרה ומיניקה צריכה לאכול לפחות שתי מנות דג בשבוע (הכוונה היא לפחות 340 גרם לשבוע), כך נהוג בארה”ב וגם בישראל, וכך גם פורסם לאחרונה בקונצנזוס של הפרינטולוגים שהם רופאי הנשים שמתמחים בהריון.

אולם, רוב הנשים לא אוכלות דגים, במיוחד לא בתקופת ההיריון, מסיבות שונות כגון: בחילות (שמופיעות בטרימסטר הראשון בעיקר),חיבה מועטה לדגים, ובנוסף לכך, חשש מפני רעלנים ומתכות כבדות שמצויים בדגים ועלולים לפגוע בהתפתחות העובר.

למה כל כך חשוב לצרוך דגים בתקופת ההריון וההנקה?

על השאלה זו בדיוק ענה האיגוד הפרינטולוגי.

חומצות השומן מסוג אומגה 3 הן רכיב תזונה הכרחי, כלומר – הגוף חייב לקבלו בתזונה, משום שאינו מסוגל לייצר אותן בעצמו. המקור התזונתי העיקרי לאומגה 3 הוא דגים, ורובנו לא אוכלות דגים באופן קבוע, אם בכלל. לפיכך נוצר חסר תזונתי בקרב נשים רבות בעולם המערבי. לחסר זה משמעות מיוחדת בתקופת ההריון וההנקה, בה העובר והתינוק היונק דורשים כמות גדולה של אומגה 3 להתפתחות מערכת העצבים (מוח) ומערכות נוספות בגופו המתפתח.

אז מה כדאי לעשות כדי לתת לעובר שלך את הטוב ביותר?

כאן נכנס האיגוד הפרינטולוגי לפעולה, מצטרף לאיגודי הבריאות האמריקאי והאירופאי,ונותן הנחיה ברורה: “על לאנשי המקצוע לוודא שכל אישה הרה ומיניקה תיצרוך לפחות 200 מ”ג DHA ליום”. DHA היא חומצת שומן ייחודית מקבוצת אומגה 3 המהווה רכיב עיקרי בבניית מערכת העצבים (מוח) של העובר והתינוק. ה-DHA נמצאה קריטית גם להתפתחות תקינה של ראיית של התינוק ולמערכות נוספות.

המלצות הפרינטולוגים, כוללות גם המלצה על ההנקה מלאה לתינוק שנולד בריא ובזמן. לכן, אם דגים אינם מצויים בתפריט שלך כדאי לך לשלב תוספי תזונה המכילים בעיקר את אותה חומצת שומן חמקמקה, ה-DHA. אם החלטת שלא להיניק חשוב לרכוש פורמולה לתינוקות שמכילה DHA. החוקרים מדגישים שעלייך להמשיך להעניק לתינוקך את חומצות השומן DHA גם לאחר שעבר את גיל חצי שנה.

באילו מאכלים נוכל למצוא חומצות שומן מסוג אומגה 3?

מזונות ימיים הם המקור העיקרי ל- DHA מקבוצת אומגה 3. ישנם מספר שמנים ומזונות צמחיים המכילים אומגה 3. ביניהם שמן פשתן, שמן קנולה ואגוזי מלך. אך הללו לא מכילים DHA, אלא, את חומצת השומן ALA מקבוצת אומגה 3. ה-ALA היא מולקולת המוצא לייצור DHA ויעילותה לתינוק פחותה בהרבה מזו של ה-DHA. לפיכך, מציינים הפרינטולוגים שצריכת שמנים צמחיים אינה המפתח לאספקת חומצת שומן DHA שנחוצה להתפתחות העובר והתינוק.

שיהיה לך המשך הריון בריא ומלא באומגה 3!!!

הפוסט טיפולים חדשניים בשלפוחית שתן רגיזה וכאבים כרוניים באגן הופיע לראשונה ב-פרופ' ליאור לבנשטיין.

אי-שליטה במתן שתן, בניגוד למה שמקובל לחשוב, אינה שכיחה בנשים מבוגרות בלבד, והיא עלולה להופיע גם בנשים צעירות ופעילות. אחת מכל ארבע נשים מגיל 40 ומעלה סובלת מדחיפות, תכיפות או אי שליטה במתן שתן.
התופעה עלולה להופיע לאחר הלידה או כתוצאה ממחלות כגון פרקינסון או טרשת נפוצה, או כתוצאה מנטילת תרופות כגון תרופות פסיכיאטריות או תרופות לטיפול ביתר לחץ דם. בנוסף קיימת נטיה גנטית אצל נשים מסויימות ללקות בהפרעות אלה.

אי-שליטה במתן שתן עלולה לפגוע קשות באיכות חייה של האישה. לתסמינים הפיסיולוגיים נלווים תחושות בושה ורצון להסתגר בבית. תפקוד האישה בתחומים רבים ודימויה העצמי נפגעים ובמקרים קיצוניים עלול אף להתפתח דיכאון. נשים נוטות לחשוב בטעות, שמדובר בתופעה שאינה ניתנת לטיפול, בעוד שלמעשה על פי רוב ניתן לפתור את הבעיה או לפחות להקל על חומרתה באמצעות טיפולים פשוטים יחסית.

ניתן להבחין במספר סוגים של אי-שליטה במתן שתן:

Stress Urinary Incontinence

דליפת שתן במאמץ, דהיינו, בכל מצב של עליית הלחץ התוך בטני כגון: צחוק, שעול, עיטוש, התעמלות ועוד. הדליפה נגרמת עקב לחץ על שלפוחית השתן בהעדר תנגודת מספקת מצד צינורית השתן עקב פגיעה במנגנון הסוגר שלה. דליפת שתן במאמץ עלולה לנבוע מנזק שנגרם לרצפת האגן בזמן לידה נרתיקית, או כתוצאה מהרמה ממושכת של משאות כבדים, עודף משקל וכן ירידה ברמת הורמון האסטרוגן המתרחשת בגיל המעבר.

Urge Urinary Incontinence

אבדן שתן תוך דחיפות, הנובע מפעילות יתר של שלפוחית השתן, שפירושו הופעת התכווצויות בלתי רצוניות של שלפוחית השתן הגורמות לדחיפות תכיפות ואף איבוד שתן בלתי רצוני. זוהי הסיבה השכיחה ביותר לאי שליטה ודחיפות במתן שתן בקבוצת הגיל השלישי. שכיחות התופעה עולה עם הגיל כנראה בשל שינויים במבנה שריר השלפוחית ובעצבוב שלה, הקשורים בתהליך ההזדקנות אבחון התופעה מתבצע באמצעות בדיקה גופנית והערכה אורודינמית, שהינה בדיקה ממוחשבת בה ממלאים את שלפוחית השתן בנוזלים ומודדים את הלחצים בה ובצינורית השתן.
Mixed Incontinence

אי שליטה מעורבת – שילוב של דליפת שתן במאמץ עם פעילות יתר של שלפוחית השתן. נשים אלה סובלות הן מאבדן שתן במאמץ והן מדחיפות ותכיפות במתן שתן, ואבדן שתן תוך דחיפות. מצב זה של אי-שליטה מעורבת הינו שכיח למדי, ואף יותר מכל אחד מן המצבים בנפרד.
Overflow incontinence

אי שליטה במתן שתן עקב מלאות יתר של שלפוחית השתן, כתוצאה מקושי בהתרוקנות וטפטוף קבוע של שתן בכמויות קטנות. סימנים מוקדמים הם תחושת אי-התרוקנות, זרם שתן חלש, היסוס התחלתי וטפטוף סופי. מצב זה נובע על-פי רוב מחוסר תחושה של השלפוחית בזמן מילוי או חוסר יכולתה להתכווץ, כתוצאה ממחלות מסוימות כמו סוכרת או נטילת תרופות מסויימות, או כתוצאה מחסימה מכאנית של מוצא השלפוחית או צינורית השתן.
Functional Incontinence

אי שליטה במתן שתן עקב בעיה תפקודית כגון מוגבלות פיזית או הפרעה קוגניטיבית, כאשר פרט לכך מערכת השתן התחתונה מתפקדת באופן נורמאלי. לדוגמא, נכות קשה בגפיים עשויה להפריע למטופלת להגיע לשירותים בתוך פרק זמן סביר, וכתוצאה מתפתחת הפרעה בשליטה בשתן.

קיימות כיום אפשרויות טיפוליות רבות ומגוונות באי-שליטה במתן שתן, בהתאם לסוג ולגורם לאי-שליטה. קיימים טיפולים שמרניים הכוללים: טיפולים לחיזוק שרירי רצפת האגן, ביופידבק, אימון שלפוחית השתן, וגרייה חשמלית או אלקטרו-מגנטית. קיימות בנוסף גם תרופות שונות העשויות להקל על המצב, ובמקרים אחרים, הפתרון הכירורגי הינו היעיל ביותר. הניתוחים מתבצעים ברובם בגישה זעיר-פולשנית, ללא צורך פתיחת הבטן ובהרדמה מקומית בלבד. ההחלמה מהירה והחזרה לשגרה היא תוך ימים ספורים ממועד הניתוח.

הפוסט אי שליטה במתן שתן בנשים הופיע לראשונה ב-פרופ' ליאור לבנשטיין.

· מהי מנופאוזה?
· מהי תקופת Perimenopause?
· מהם התסמינים של חדלון ווסת?
· מהו חדלון ווסת מלאכותי?
· מה ניתן לעשות?
· האם טיפול הורמונלי חליפי מתאים לכל הנשים?
· האם פעילות גופנית ותזונה נכונה עשויים להקל על התסמינים של גיל המעבר?

• מהי מנופאוזה?

מנופאוזה או חדלון ווסת, הינה התקופה בחיי האישה בה השחלות מפסיקות לתפקד באופן תקין, כלומר יצור האסטרוגן והפרוגסטרון יורד באופן הדרגתי עד להפסקתו המוחלטת. היכולת להרות נעלמת בהדרגה, הפעילות הוסתית נחלשת ולבסוף נעלמת.
בניגוד למחזור הראשון המתחיל באופן פתאומי, תהליך המנופאוזה מתחיל בשינויים בתדירות ובעוצמת הוסת משך תקופה של כשנתיים. באופן תקין המנופאוזה מגיעה בין גיל 40 לגיל 55.

• מהי תקופת Perimenopause?

מנופאוזה או חדלון ווסת, הינה התקופה בחיי האישה בה השחלות מפסיקות לתפקד באופן תקין, כלומר יצור האסטרוגן והפרוגסטרון תקופת Perimenopause היא התקופה המקדימה למנופאוזה (שנים בודדות) בה האישה מתחילה לחוש סימפטומים דומים לאילו האופיינים לגיל המעבר אך בעוצמות חלשות יותר.

• מהם התסמינים של חדלון ווסת?

למרות שחדלון הווסת הינו תהליך טבעי ולא מחלה, הוא מלווה בד”כ בתסמינים עקב השינויים ברמות ההורמונים. קיימים מספר רב של תסמינים וכל אישה חווה את גיל המעבר באופן שונה. בחלק מהמקרים אין הופעת תסמינים בתקופה הקודמת לחדלון ווסת ובחלקם מופיעים תסמינים קלים, מתונים או חמורים. הסימנים האופייניים ביותר לתקופה שלפני חדלון הווסת הינם מחזורים לא סדירים ועוצמת דימום גבוהה או נמוכה יותר מהדימום הרגיל, גלי חום הפוקדים כ- 75% מן הנשים, תשישות, רגזנות ונדודי שינה (הנובעים כנראה מהירידה ברמות האסטרוגן). האשה עלולה גם לחוש סחרחורות ועיקצוצים ולחוש כאילו הלב הולם בעוצמה. עוד עלולים להופעי בעיות בזכרון לטווח קצר, אובדן השליטה בשלפוחית השתן, דלקות בשלפוחית או בנרתיק וכאב בזמן המשגל עקב היובש בנרתיק הם תסמינים אפשריים נוספים. לעיתים האשה חשה בכאבים גם בשרירים ובמפרקים.
ברוב המקרים תופעות גיל המעבר יחלשו או יעלמו לחלוטין כשנתיים לאחר חדלון הווסת.

• מהו חדלון ווסת מלאכותי?

חדלון ווסת מלאכותי נובע מהתערבות רפואי, הגורמת לצימצום או הפסקת הפרשת הורמוני האסטרוגן, הפרוגסטרון והטסטוסטרון מהשחלות. תופעה זו נגרמת כתוצאה: מניתוח בו כורתים את השחלות או מפחיתים את אספקת הדם אליהן וכן ריפוי בכימוטרפיות או הקרנות באיזור האגן.
ניתוח לכריתת רחם גורם להפסקת מחזור הווסת אך אינו משפיע על רמות ההורמונים כל זמן שהשחלות נשארות במקומן ולכן אינו גורם למכלול התופעות המלוות חדלון ווסת.

• מה ניתן לעשות?

הטיפול מבוסס על השבת ריכוז האסטרוגן לרמתו לפני חדלון הווסת באמצעות טיפול הורמונלי חליפי (HRT) במטרה להפחית את חומרת התסמינים ולעזור במניעת אוסטאופורוזיס.

• האם טיפול הורמונלי חליפי מתאים לכל הנשים?

מקובל כיום, לתת טיפול ניתן רק לנשים המפתחות סימפטומים ולא קיימת מניעה רפואית להשתמש ב- HRT לדוגמא אירוע של קריש דם בעברה של האשה, בעייה בתפקודי כבד וכו’.

• האם פעילות גופנית ותזונה נכונה עשויים להקל על התסמינים של גיל המעבר?

בהחלט כן. שמירה על תזונה נכונה ורמת פעילות גופנית סבירה חשובים מאוד. תוספי מזון כמו סידן חשובים מאוד למניעת אוסטאופורוזיס. פעילות גופנית סדירה בעיקר בונת עצם שתקטין את בריחת הסידן ותרגילים מיוחדים לשרירי ריצפת האגן (השרירים הטבעתיים) עשויים לסייע במניעת דליפת שתן במאמץ.

הפוסט גיל המעבר – שאלות ותשובות הופיע לראשונה ב-פרופ' ליאור לבנשטיין.